#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תפט.
נגר הנגרר או המונח האם נועלים בו במקדש או במדינה ומדוע?
"	"נגר הנגרר לת""ק מותר
במקדש ואסור במדינה ולר' יהודה מותר גם במדינה. נגר המונח לת""ק אסור במקדש ובמדינה ולר' יהודה מותר במקדש
ואסור במדינה. לרש""י כל הסוגיא מדין בונה, וכשהנגר נגרר אין בו איסור דאורייתא כי מדאורייתא הוא חלק
מהבנין, ולפי ת""ק יש בו איסור דרבנן ולכן במקדש מותר כי אין שבות במקדש, ולפי ר' יהודה אין בו אפי' איסור
דרבנן. וכשהנגר מונח לת""ק יש בו איסור דאורייתא ולכן אסור אף במקדש, ולר' יהודה כיון שמתוקן מאתמול להכי
אין כאן בנין מדאורייתא ואסור רק מדרבנן ולכן במקדש מותר.<br>לר""ת (בתוד""ה והמונח) מדין בונה אין אפי' איסור דרבנן, וכל האיסור בסוגיין הוא מדין טלטול מוקצה. וכשהנגר נגרר
לת""ק זה איסור מוקצה רגיל ולכן במקדש מותר, ולר' יהודה אינו<br>מוקצה. וכשהנגר מונח לת""ק אסרו גם במקדש כיון שאיסורו חמור יותר, ולר' יהודה זה
מוקצה רגיל שמותר במקדש."	שבת קכו.ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תצ. באיזה אופן מותר לטלטל כיסוי כלים? 	"אם יש תורת כלי עליהם,
לרש""י שהכיסוי ראוי לעשות שום תשמיש אחר, ולר""ת (בתוד""ה וכי)
אין צריך שיהיה ראוי לדבר אחר אלא שעשה בו מעשה והכינו להיות כיסוי כלי. כיסוי כלים
המחוברים לקרקע לת""ק רק אם יש לכיסוים גם בית אחיזה ולרבי יוסי אפילו אין להם בית אחיזה.<br><br>פ ר
ק שמונה עשר - מפנין"	שבת קכו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תצא.
כיצד מתפרשת המשנה מפנין אפילו ארבע וחמש קופות וכו' אבל לא
את האוצר? "	"לרב חסדא אם לא היה שם אלא
כשיעור ה' קופות לא יפנה אלא ד' מהם שאסור לגמור את האוצר שמא יראה גומות בקרקעיתו וַי ְשום <sup>רכז</sup>, ואם יש הרבה לא יפנה אלא
חמש דחיישינן לטירחא, אבל אם לא התחיל להסתפק מהאוצר לא יתחיל דאם כן הוה ליה מוקצה ומשנתנו ר' יהודה היא.
לשמואל ארבע וחמש כדאמרי אינשי ואם יצטרך ליותר יפנה יותר <sup>רכח</sup>, אבל לא יגמור את האוצר שמא יבוא להשוואת
גומות, ולהתחיל מותר דמשנתנו ר' שמעון היא דלית ליה מוקצה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רכז.  במתכוין אבל שלא
במתכוין ודאי לא חיישינן לדידן דקי""ל כר' שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר, ר""ן.
<br>רכח.  כן היא לפי הגי'
שלפנינו אבל רב אחא משבחא לא גרס ואי בעי אפילו טובא מפנה, ר""ן.</span>"	שבת קכו: - קכז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תצג. מה החידוש שאין מפנין 1)
טבל 2)
מעשר ראשון שלא נטלה תרומתו 3) הקדש שלא נפדה 4) ומדוע אין
מפנין תרומה טמאה? "	"1)
בטבל טבול מדרבנן וכגון שזרעו בעציץ שאינו נקוב.<br>2) שהקדימו הלוי בכרי
ונטל ממנו מעשר ראשון ולא נטלה ממנו תרומה גדולה, דמהו דתימא שפטור מתרומה גדולה דכתיב והרמותם ממנו
תרומת ה' מעשר מן המעשר, מעשר מן המעשר אמרתי לך ולא תרומה גדולה ותרומת מעשר, קמ""ל דכתיב מכל
מעשרותיכם תרימו את כל תרומת ה', כשנתמרח בכרי חלה עליו חובה להפריש תרומה גדולה ולכן זה מוקצה.<br>3) שנפדה בקרקע
וקמ""ל דאינו מועיל.<br>4) משום שהיא מוקצה
שאין מבערים תרומה טמאה בשבת וביו""ט וכתב רש""י שמטעם זה גם אינו יכול ליתנה בשבת לכלבו שאסור
לבערה בשבת <sup>רכט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רכט.  והרשב""א כתב שאין
דבריו נכונים דתרומה טמאה אסור גם בחול לתת לכלב שמצוותה בשריפה.</span>"	שבת קכו: - קכח. 		
